ניו דלהי, 23 באוקטובר 2026 — לוח השנה של פirelli לשנת 2027, שממוקד בהודו, הושק היום בניו דלהי. כדי לתאר את הארץ הזו, שמעוצבת על ידי מסורות עתיקות אך גם צועדת ללא הרף אל העתיד, לוח השנה של פirelli, במהדורתו ה-53, מכנס לראשונה בהיסטוריה שלו שלושה צלמים, שכל אחד מהם מביט במבט שונה על אותה מדינה.
סולבה סונדסבו, שצילם את מהדורת 2026, פוגש כאן את נקודת המבט של צלם העל ההודי ראגו ראיי — מר ראיי הלך לעולמו באפריל 2026, ובתו אוואני ראיי ממשיכה את מורשת אביה ומקדמת את הפרויקט לאחר מותו. התוצאה הסופית היא דיאלוג על אדם ואדמה, יופי וזיכרון, עבר והווה.
"עצמו עיניים ודמיינו את הודו. מה אתם רואים? אולי כתם צבע, פנים, רחוב הומה, נוף, טקס. אך הודו לעולם אינה רק צד אחד. בארץ הזו, תקופות שונות, מסורות ומציאויות מתקיימות זו לצד זו, והעתיק והעכשווי נכנסים לאותה תמונה." אמר סולבה סונדסבו. "אני יודע שאיני יכול להציג את מלוא מורכבותה של הודו, ואין לי את הזכות לעשות כן. את המשימה לחקור את נשמתה העמוקה של המדינה הזו השארתי לראגו ולאוואני ראיי. אני בחרתי להתמקד בפניהן של נשים הודיות יוצאות דופן, לנוע בין מרקמי הבגדים, הצבעים והניגודיות של אור וצל."
⟦15⟦
מאז 1965, ראגו ראיי מביט בהודו מבעד לעדשה, יותר משישים שנה ברציפות, ומתעד את חיי הרחוב ואת חיי היום-יום של המדינה. ליצירת לוח השנה של פirelli לשנת 2027, הוא בחר להוציא עבודות ישנות מהארכיון שלו ולשזר אותן עם פניהן של הודו העכשווית. ראיי היה מחויב לפרויקט עד מותו באפריל 2026; לאחר מכן בחרה בתו אוואני להמשיך בדרכה שלה את העבודה שאביה לא השלים. היא הוציאה את התצלומים מארכיון ראגו — בין שפורסמו ובין שלא — מהסטודיו, והחזירה אותם לרחובות דלהי ומומבאי, כדי שיעמדו זה לצד זה עם המציאות שבה חיים היום האנשים בתמונותיו. כך נכנסים לתמונה אנשים, מבנים, תנועה, אור וטקס, והעיר הופכת לנוכחות חיה בצילום. "אבי belonged לרחוב. לכן החזרתי את הרעיון שהוא הגה אל הרחוב, אל האנשים שהוא צילם כל חייו." אמרה אוואני. "בין אם בנפש ובין אם בצעד, אני נסוגה צעד אחד. אני עומדת ממש מאחוריו." היא הסבירה. אוואני בחרה תצלומים שצילם ראגו לפני שנים רבות, וחזרה לחלק מהמקומות שבהם צולמו; היא עומדת בנקודת מבט שונה מזו של אביה באותה עת, ומצלמת יחד את הדימויים שבעדשת ראגו עם המציאות שסובבת אותה היום.
התצלומים המקוריים נשמרים שלמים, אך הופכים לחלק מקומפוזיציה גדולה יותר — תקופות ומציאויות שונות נפגשות ומתקיימות בה יחד. "העבר תמיד יהיה נוכח בהווה." אמרה אוואני. "הוא נמצא בכל מקום, בכל פרט קטן."
סונדסבו צילם תשע נשים בעלות קשר עמוק להודו, בין מבצר ג'איגארה (Jaigarh Fort) בג'איפור (Jaipur) שבראג'סטאן לבין אג'אבגארה (Ajabgarh). "מבחינתי, לב לוח השנה הוא האדם." אמר. "רצינו להציג דמויות מגוונות: יש בהן משוררות, מוזיקאיות, אדריכליות, דוגמניות ושחקניות." ההרכב כולל את השחקניות אדיטי ראו הידארי (Aditi Rao Hydari) ואוואנטיקה ונדנאפו (Avantika Vandanapu); השחקנית והמפיקה פרידה פינטו (Freida Pinto); המוזיקאית והמלחינה אנושקה שנקר (Anoushka Shankar); המשוררת וה� performer רופי קאור (Rupi Kaur); הדוגמניות לקשמי מנון (Lakshmi Menon) ובאוויטה מנדאווה (Bhavitha Mandava); הסופרת, המפיקה ומגישת הטלוויזיה פדמה לקשמי (Padma Lakshmi); ואוואני ראיי עצמה — היא מופיעה גם מאחורי העדשה וגם לפני העדשה של סונדסבו.
העדשה של אוואני נעה בין החיים התוססים של רחובות דלהי העתיקה: שוקי פרחים, סמטאות צפופות ובתי ספר, שבהם המסורת ממשיכה לחיות; לאחר מכן העדשה פונה אל פניה העכשוויים יותר של מומבאי, המקום שבו אופנה ותעשיית הקולנוע נפגשות. העיר הזו מוגדרת הן על ידי קו הרקיע המטרופוליני והן על ידי המקומות שבהם נוהגים לבקר צעירים, מגגות גורדי השחקים ועד לכפרי דייגים. בצילום הזה הזמינה אוואני ראיי כ-130 איש להיכנס לפריים, ובהם אנשי רחוב, צעירים, רקדנים, performers, דוגמניות, אמני מלאכת יד, אמהּ שלה, והכוכב העל ההודי ראנוויר סינג (Ranveer Singh). היא הביאה אל ההווה את החיים שנמשכים סביב תצלומיו הישנים של אביה.
לוח השנה של פirelli לשנת 2027 צולם בין מאי לספטמבר 2026, ומוצג באריזה מהודרת הכוללת שני כיסים נפרדים ובהם 36 תצלומים: 18 שצילם סולבה סונדסבו ו-18 פרי יצירתם של ראגו ואוואני ראיי.
